רשלנות רפואית מהי?

תביעת רשלנות רפואית מבוססת על עוולת הרשלנות, עוולת הרשלנות מנויה בסעיף 35 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) ולהלן לשונה: " עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה".
מסעיף 35 הנ"ל עולה כי לשם הוכחת רשלנות רפואית יש להוכיח שלושה יסודות במצטבר:

א. התרשלות מצד הרופא
ב. קיומו של נזק
ג. קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק.

כך לדוגמא, אם הרופא התרשל אך לא נגרם כל נזק אין מקום לתביעת רשלנות רפואית, כמו כן אם נגרם נזק אך הנזק לא נגרם מהתרשלות מצד הרופא גם אז אין מקום לתביעת רשלנות רפואית.
רק אם כל יסודות סעיף 35 התקיימו במצטבר שאז ניתן לבסס תביעת רשלנות רפואית.
תביעת רשלנות רפואית אינה מבוססת על אחריות מוחלטת אלא יש להוכיח אשמה כלשהי, התרשלות, וזאת בסבירות של 51% לפחות, כמקובל במשפט אזרחי. לא כל טעות היא רשלנות.

איך מוכיחים רשלנות רפואית?

המבחן אם הוכחה רשלנות רפואית מבוסס על "הרופא הסביר", זאת אומרת שהשופט בוחן האם בהתחשב במידע שעמד בפני הרופא בזמן אמת, הרופא פעל על פי רמת הזהירות הנדרשת מרופא סביר? או שמא חרג ממתחם הסבירות באופן העולה כדי רשלנות? רופא סביר חב בחובת זהירות כלפי המטופל שלו.
נפסק כי "חובתו אינה למצוא כל פגם ולרפאו, חובתו היא לנקוט אותם אמצעי זהירות שרופא סביר היה נוקט בנסיבות העניין, בגילוי של הפגם ובריפויו" (ריבלין, ע"א 4025/91 צבי נ' ד"ר קרול, פ"ד נ (3) 784 (1996).
רופא שפעל בשקידה לפי מיטב שיקול דעתו ונקט בכל האמצעים המוכרים בהתחשב במידע שעמד בפניו יחשב כרופא סביר גם אם בדיעבד ישנו נזק.
המבחן הוא אינו מבחן של "חוכמה שלאחר מעשה" אלא מבחן של ההתנהגות המצופה מרופא סביר בזמן אמת.
על מנת לבדוק אם הייתה חריגה מהתנהגות הרופא הסביר ועל מנת לקבוע רשלנות רפואית נדרש ביהמ"ש לראיות מקצועיות אובייקטיביות, לכן, במסגרת תביעת רשלנות רפואית יש לתמוך את הטענות הרפואיות בחו"ד רפואית בתחום הרלבנטי.
כך, אם מדובר ברשלנות רפואית בלידה או רשלנות רפואית בהריון, תוגש חו"ד גינקולוגית, אם מדובר ברשלנות רפואית בטיפול שיניים תוגש חו"ד של רופא שיניים וכיו"ב.
התיק הרפואי מהווה ראיה מרכזית בתביעת רשלנות רפואית.
בזמן אמת הרופא מתעד את מהלך הטיפול ברשומה הרפואית ובכך הרשומה מקפיאה למעשה את זכרונו של הרופא, הרופא אשר פוגש חולים רבים ביום מטבע הדברים הוא אינו יכול לזכור פרטי כל מקרה ומקרה ומכאן חשיבותה של הרשומה הרפואית.

רשלנות רפואית יש להוכיח באמצעות חוות דעת רפואית

בתביעת רשלנות רפואית יש להוכיח תחילה את עובדות המקרה על פי עדויות רלבנטיות, ועל פי התיק הרפואי.
לאחר בירור המצב העובדתי יש להגיש חו"ד רפואית המתייחסת לטיב הטיפול, כל צד בהליך יגיש חו"ד רפואית מטעמו ובמקרה של מחלוקת ביהמ"ש ישקול מינוי מומחה מטעמו בשאלות שבמחלוקת.
חו"ד רפואית של מומחה מטעם ביהמ"ש נתפסת כחו"ד אובייקטיבית וביהמ"ש נותן לה משקל רב, המומחה נחשב כזרועו הארוכה של ביהמ"ש, כצד בלתי אינטרסנטי בתוצאות ההליך ומכאן חשיבות חוות דעתו והמשקל הרב שניתן לה.
חוות הדעת הרפואית היא אבן הדרך החשובה ביותר בתביעת רשלנות רפואית ולכן בחירת זהות המומחה חשובה מאוד.
ישנן חברות שעוסקות במתן חוות דעת רפואיות לצורכי הליכים משפטיים, לעיתים עורכי דין אשר אינם בקיאים בתחום פונים לחברות אלו לצורך קבלת חו"ד רפואית ואולם הניסיון מלמד כי הקשר הישיר בין עורך הדין לבין המומחה, הזמינות של המומחה וההיענות שלו לכל אורך ההליך המשפטי בהתאם לצורך הינם חיוניים ותורמים רבות להצלחת ההליך, על כן רצוי לפנות לעו"ד אשר מצוי בקשרי עבודה עם מומחים רפואיים דרך קבע, ואשר בידו הידע והניסיון להתמודד עם תביעות רשלנות רפואית ועם המורכבות שבהן.

איך לבחור את עורך הדין שיטפל בתביעת רשלנות רפואית?

תביעת רשלנות רפואית אינה קלה לניהול, ניהולה מצריך מיומנות מיוחדת, יכולת לקרוא ולהבין את הרשומה הרפואית, את המונחים הרפואיים ויכולת להעריך ולצפות מראש את סיכויי הצלחת ההליך, כמו כן נדרשים הקשרים הנכונים עם מומחים רפואיים מתאימים שמיומנים במתן חו"ד ובמתן עדויות בבתי משפט.
נדרש ניסיון רב בחקירת מומחים רפואיים בביהמ"ש שכן מדובר בעדים מומחים בעלי ידע רב בתחומם וההכנה הנדרשת לקראת חקירתם הינה רבה ומצריכה התייעצות עם מומחה נגדי על מנת לצפות לאן החקירה תתפתח ולהתכונן מראש לכל האפשרויות.
חקירת המומחה הרפואי צריכה להתייחס לכל יסודות עוולת הרשלנות על מנת להצליח ולשכנע את ביהמ"ש בהתקיימותם ולהוביל לקבלת התביעה.
כל אלו הם פרי ניסיון ואינם נרכשים ביום אחד, עורך דין בעל ניסיון יצליח לקבל פיצוי גבוה יותר, עורך דין שאינו בקיא בתביעות רשלנות רפואית לא יוכל להסוות זאת מן היריב לאורך זמן וחולשתו תתגלה בשלב מוקדם.

שני מסלולים לניהול תביעת רשלנות רפואית

ניהול תביעת רשלנות רפואית עשוי לארוך זמן לא מועט ולעלות ממון רב.
אנו מנהלים תביעות רשלנות רפואית בשני מסלולים, לפי העניין: מסלול אחד- במקרים בהם הנזק הוא מינימאלי ואין כל הצדקה להיגרר להוצאות גבוהות של חוות דעת רפואיות, במקרה כזה ההמלצה שלנו היא לנסות לטפל בהליך במסלול מקוצר הכולל ניסיון מו"מ עם המבטחת המעורבת בניסיון להגיע לפשרה ראויה, תוך חסכון בהוצאות, הליך זה נעשה במסגרת דין ודברים לפנים משורת הדין תוך קניית סיכון הדדית.
המסלול השני- במקרים בהם הנזק הוא ממשי אנו ממליצים להצטייד בחוות דעת רפואית לצורך הוכחת הרשלנות ומלוא הנזק וקבלת הפיצוי המלא, במקרים אלו, כאשר ההערכה היא שהתביעה איתנה ומבוססת סבירות רבה כי הפיצוי שישולם בסוף הדרך יצדיק את ההוצאות הכרוכות בניהול ההליך ובפרט ההוצאה בעבור חוות הדעת הרפואית.

לכל שאלה בנושאי רשלנות רפואית , אתם מוזמנים להיכנס לפורום שלנו - פורום רשלנות רפואית